פסק-דין בתיק תא"ק 31379-03-10

1.     התובע (להלן: " הבנק") הגיש תביעה בסדר דין מקוצר כנגד הנתבע (להלן: " הערב") על סך של 210,016 ש"ח. אין מחלוקת כי ביום 25.12.06 הערב חתם על כתב ערבות מתמדת בלתי מוגבלת בסכום לפיו ערב ביחד עם שניים נוספים (גרייזמן פרדי וגרייזמן ערן, אשר נתבעו גם הם ועמם הגיע הבנק להסדר פשרה) לפירעון מלא ומדויק של כל סכום אותו חייבת חברה בשם בית באחוזת השרון (להלן: " החייבת"). החייבת ניהלה חשבון בסניף רמלה של הבנק. ביום 15.3.07 חתמה החייבת על כתב התחייבות במסגרת אשראי ועל פיו הועמד לרשותה אשראי חוזר עד לסך של 50,000 ש"ח. ביום 31.12.06 חתמה החייבת על כתב התחייבות להחזרת הלוואה בסך כולל של 500,000 ש"ח, שניתנה למטרת פרעון אשראי בבנק הבינלאומי ופריסתו (להלן: " ההלוואה").

2.     על פי כתב התביעה יתרת החוב בגין חשבון העו"ש של החייבת עמד על סך 50,810 ש"ח ושל ההלוואה על סך של 159,206 ש"ח נכון ליום הגשת התביעה.

3.     הערב הגיש בקשת רשות להגן ושני תצהירים, האחד מיום 22.4.10 והשני מיום 24.10.10. מתצהירו הראשון עולה כי הוא קרוב משפחה של שני הערבים הנוספים, אשר אחד מהם היה בעל המניות היחיד בחייבת. הערב ציין כי שימש כמנהל בחברה וניהל ביחד עם אשתו עבור החברה את בית החולים הסיעודי בנתניה. בחודש מאי 2007 נתגלה גידול ממאיר בעמוד השדרה של הערב, הוא עבר מספר ניתוחים ומאז אינו מסוגל לכל עבודה שהיא. בעקבות המחלה הפסיק את עבודתו בחייבת ופרץ סכסוך בינו לבין בעל המניות ונותק קשר בינו לבין בעל המניות. בתצהירו השני אשר הוגש לאחר שקיבל מסמכים בנקאיים על פי דרישתו הוא אומר שעל פי דפי החשבון ביום 1.1.07 הוצא שיק על סך 300,000 ש"ח מחשבון הבנק שהועבר לבנק הבינלאומי הראשון לישראל בע"מ לצורך כיסוי יתרות חובה שהיו לחייבת בבנק הבינלאומי. עוד הוא אומר כי רוב החוב לבנק התובע נוצר לאחר מאי 2007 דהיינו לאחר שעזב את החברה עקב מחלתו. עוד הוא טוען כי החל מחודש אוגוסט 2008 הוחזרו עשרות שיקים אכ"מ שנמשכו על ידי החברה וזאת מבלי שהבנק הגביל את חשבון החייבת על פי חובתו לפי חוק משיכת שיקים ללא כיסוי. עוד הוא מציין כי לא קיבל כל הודעה מהבנק על החזרות השיקים הנ"ל או על יתרות החובה בחשבון. בנוסף הוא מציין בתצהירו כי שונו זכויות החתימה של החייבת בחשבון הבנק כך שהוא חדל להיות בעל זכות חתימה. עוד טען הערב כי חתם על כתב ערבות ריק ולכן יש  לבטל את הערבות (ראו סעיף 10 לתצהיר הראשון).

4.     הערב נחקר על תצהיריו בדיון ולאחר מכן הצדדים סיכמו בכתב.

דיון והכרעה

5.      הלכה פסוקה היא, כי בבוא בית המשפט להחליט בבקשה למתן רשות להתגונן, הוא אינו בודק את אמיתותן של העובדות הנטענות בתצהיר, אלא יוצא מההנחה, שהאמור בתצהיר אמת. כך ייטה להיעתר לבקשה בכל מקרה בו מגלה התצהיר הגנה אפשרית בפני התביעה, גם אם מדובר בהגנה דחוקה. הלכה ידועה זו ביסס בית המשפט העליון בפסיקות רבות כבע"א 3374/05 אליהו אוזן נ' בנק איגוד לישראל בע"מ (טרם פורסם) וב ע"א 9654/02 חברת האחים אלפי בע"מ נ' בנק לאומי לישראל פ"ד נט(3), 41. אולם כלל הוא, כי נתבע בסדר דין מקוצר המבקש רשות להתגונן חייב להידרש לפרטי טענות ההגנה שלו ( ע"א 18/66 חפץ נ' אוצר הקבלנים בע"מ, פ"ד כ(3) 265). אין די בקיומה של מחלוקת עובדתית בין הצדדים, כדי להצדיק מתן רשות להתגונן. מטרתו של הליך סדר הדין המקוצר היא למנוע דיון בתובענה אם נהיר, כי אין לנתבע סיכוי להצליח בהגנתו והיא בבחינת "הגנת בדים" (ע"א 3374/05 אליהו אוזן נ' בנק איגוד לישראל בע"מ (טרם פורסם).

6.     לאחר שבחנתי את המסמכים שהוגשו, תצהירי הערב, טענות הצדדים ושמעתי את החקירה הנגדית, קבעתי כי דין בקשת הרשות להתגונן להדחות. להלן נימוקי.

7.     טענת הערב כי חתם על כתב ערבות ריק אינה עולה בקנה אחד עם האמור בסעיף 3 לתצהירו השני כי קיבל הודעה לערב, ובהודעה זו פרטים מלאים בדבר הערבות. ההודעה לערב הוגשה וסומנה מש/1 ובה נכתב במפורש כי הערבות שהוא חותם הינה "לפירעון כל הסכומים המגיעים ו/או שיגיעו לבנק מהלווה, בין לבדו ובין ביחד עם אחרים בין שהלווה התחייב בהם או יתחייב בעתיד, בין שניתנו או שינתנו, שולמו או ישולמו ללווה או עבורו או לפי בקשתו או לפי אחריותו". אין מחלוקת כי הערב חתם על הודעה זו לערב. מכאן שטענתו כי חתם על כתב ערבות ריק ולא ידע על מה הוא חותם אינה אלא הגנת בדים. יתר על כן, גם אם הייתה מתקבלת טענתו כי חתם על כתב ערבות בטרם מולאו פרטיו, אך ידע את הסיבות ללקיחת ההלוואה ולשם מה נדרשת הערבות בהיותו בעל עניין בחברה, ולאחר שקיבל את ההודעה המפורטת לערב, הרי שאין מקום לקבל את טענתו כי כתב הערבות בטל בשל כך.

8.     טענת הערב, כאילו הבנק שגה בהתנהלותו, כאשר נתן לחייבת הלוואה ללא בטחונות ממשיים, למעט הערבים, אין לה מקום, כאשר הערב עצמו, אשר היה מורשה חתימה בחייבת באותה עת חתם על כתב ההתחייבות להחזרת ההלוואה. יתר על כן, על פי הפסיקה הבנק חופשי וזכאי להיעתר לבקשות האשראי המופנות אליו או לדחותן על פי שיקול דעתו (ראה ע"א 323/80 אלתית בע"מ נ' בנק לאומי לישראל בע"מ פ"ד ל"ז (2) 673.

9.     הערב טען כי כבר ממאי 2007 לא היה קשור לחברה בשל מחלתו. יחד עם זאת, על פי תצהירו שלו רק ב 22.10.09 דהיינו למעלה משנתיים לאחר שלטענתו חדל לעבוד בחייבת ולטענתו לא היה לו כל קשר עמה (ראו נספח ד' לתצהיר הראשון) הודיע לראשונה לבנק כי אין לו קשר עם החייבת וביקש לבטל את ערבותו לחייבת. הבנק השיב למכתבו כי הודעה זו אינה עומדת בתנאי הערבות וכי בזמן החתימה על הערבות אישר עורך דין בר כוכבא כי הערב הינו בעל ענין בחברה וכי הוא רשום ברשם החברות כאחד ממנהלי החייבת (ראו נספח ה לתצהיר הראשון).

10.            הערב מפנה בסיכומיו לע"א (תל אביב) 2539/01 יוסף עובדיה ובניו נ' בנק דיסקונט לישראל בע"מ (לא פורסם) 8.3.05 אשר לטענתו מהווה אסמכתא לחובת הזהירות שחב הבנק כלפי ערב. אולם מעיון בפסק הדין עולה כי לא נדון שם חובת זהירות של בנק כלפי ערב אלא חובת זהירות של בנק כלפי צד שלישי שהוא צד לעסקה עם לקוח הבנק, כאשר לקוח הבנק פעל תחת פיקוח הבנק כחברה קבלנית שעיסוקה בבניית דירות למגורים. ממילא גם אם חב הבנק חובת זהירות כלפי ערב, הרי שבמקרה זה מדובר בערב שבזמן החתימה על הערבות היה ללא ספק מוגדר כבעל עניין בחברה וכקרוב משפחה (חתן) של בעל המניות בחייבת וככזה היה מעוניין בהלוואה והסכים לחתום ערבות בגין ההלוואה תוך הכרות עם מצב החייבת, ואין הבנק אחראי לכל ההשתלשלות הנטענת לאחר מכן, כאשר לטענת הערב הסתכסך עם הערבים האחרים, שהיו גם הם בעלי ענין.

סוף דבר

11.בקשת הרשות להתגונן נדחית. הערב ישלם לבנק את מלוא סכום התביעה בתוספת ריבית הקבועה בהסכם שבין הצדדים.

12.            הערב ישלם הוצאות משפט בסך של 2,700 ש"ח ושכר טרחת עו"ד בסך של 7,500 ש"ח.

ניתן היום,  ט' אב תשע"א, 09 אוגוסט 2011, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: